שוב לא תהיה כאן

שוב לא תהיה כאן כל החורף

וכל ענף עירום יזעק את חסרונך

כל ענן בהיר יפנה לי עורף

רק עננות הרות ישאו את זכרונך.

יום יום אציץ נכלמת בסֹוד לוּחֹות הזמן

ובהחבא אמחה את נטף הדמעה,

וגם ינעץ בי אל האהבות עין-זעם

שותקת אצפה לנצני פריחה.

אז כאריה עתיק אתה תופיע

כפוף קצת מתמיד, רעמתך בלוּיה,

אך לדמותך אהוב ורע

כהות עיני כאלו של סומא.

אז מסונוורת אלטף פניך 

בכף ידי רכה,  

והן אוֹרוֹת אלי כאז -

עוד מלפני הסערה.